<h1>ספר האסופות מכת"י סימן שצ"ג</h1>
<h2>דף לט.</h2>
בכיצד מברכין באבי"ה קיימא לן לגבי ערלה בזמן הזה דכל היכא דאיכא פלוגתא בערלה בארץ הלכה כדברי המקל בחוצה לארץ, וכיון דפליגי בארץ דחד תני נטע רבעי וחד תני כרם רבעי הלכה כדברי המקל בחוצה לארץ, ולא נהגינן דין פדיון אלא בכרם רבעי ולא בנטע רבעי, אבל ערלה נוהגת בחוצה לארץ, ודוקא ודאי ערלה, כדא' בפ"ק דקדושין [ל"ט ע"א] סתם ספיק' ואבד וודאה, וכל האו' אין ערלה נוהג בחוצה לארץ לא נין לו ולא נכד בעמו וגו', ואפילו בשל גוים נוהגת דין ערלה כדאיתה בירושלמי בשילהי מסכת ערלה.
